הקנבינואיד המוכר ביותר שעובר תהליך זה הוא ה-THC, המתפרק מהתצורה המורכבת שנקראת THCA (האות A מסמנת את המילה Acid – חומצה ומתווספת לצד שם הקנבינואיד, כמו גם CBDA המתפרק ל-CBD או CBNA המתפרק ל-CBN). המשמעות היא שעל אף העובדה כי לחומצות הקנבינואידים בתצורתם המקורית בקנאביס ישנן סגולות רפואיות מוכחות, הרי במידה ולא נבצע להם דה קרבוקסילציה, קרי חימום בטמפרטורה גבוהה שימיר אותן לקנבינואידים המוכרים ובעלי ההשפעה המוכרת, לא נזכה לתוצאה הרצויה מבחינתנו- החומר הפסיכואקטיבי לא יופעל וספיגה יעילה של החומרים הפעילים בגוף.

כאשר אנו צורכים קנאביס באמצעות עישון או אידוי, תהליך החימום מתרחש עוד בטרם אנו סופגים את החומרים, כך שהקנבינואידים בעלי ההשפעה הפסיכואקטיבית מתפרקים באופן מיידי והשפעתם עלינו מתרחשת תוך פרק זמן קצר יחסית. אולם מה קורה עבור אלו המעוניינים לצרוך קנאביס באמצעות חוש הטעם? כאן תהליך הדה קרבוקסילציה הופך לרלוונטי הלכה למעשה.

 ההנחה הרוווחת היא שבמידה ונרצה לאפות עוגה או עוגייה המכילה קנאביס, נוכל ליהנות מהשפעות הצמח, אולם בפועל גם אם נכניס לתוך הבצק תפרחת גרוסה בכמות משמעותית, כלל לא בטוח שנחוש דבר, שכן רק הקנבינואידים המצויים על הבצק החיצוני עשויים לעבור את תהליך החימום (באמצעות אפייה בתנור) בעוד יתר הקנאביס המצוי בחלקים הפנימיים של דבר המאפה לא יתפרק מחומצת ה-THCA לקנבינואיד הבודד THC, מה שסביר להניח יגרום להשפעה פסיכאוקטיבית קטנה, אם בכלל.