אפקט הפמליה בקנאביס: מימוש הפוטנציאל הרפואי המלא

כמו בהרבה תחומים אחרים בחיינו, הרי ששיתוף פעולה ולכידות מובילים להישגים משמעותיים. כך גם בכל הקשור למרכיביו השונים של צמח הקנאביס המציגים לראווה מערכת יחסים יוצאת דופן המכונה בשם 'אפקט הפמליה' ומתארת את האופן ההרמוני בו אלו מצליחים להיקשר אלו לאלו תוך יצירת השפעות בריאותיות מרחיקות לכת עבור המטופלים השונים המשתמשים בצמח לצרכים רפואיים שונים.

על פי המינוח הרפואי שקבע מכון הבריאות הלאומי בארה"ב, 'אפקט הפמליה' (Entourage effect) מתאר את השפעת הקנבינואידים השונים הפעילים בצמח הקנאביס, בשעה שאלו פועלים יחד בשילוב טרפנים (Terpenes), שהן למעשה מאות מולקולות אורגניות המצויות בכל הצמחים (כך גם בקנאביס), אחראיות על הטעם והריח של הצמח וכאלו שהתגלו לאורך השנים כבעלות סגולות טיפוליות. כך למעשה בתהליך בו לוקחים חלק הקנבינואידים והטרפנים גם יחד, נוצר אפקט מוגבר המספק טיפול אפקטיבי עבור אנשים הסובלים מבעיות בריאותיות, החל ממחלות שכיחות ועד לכרוניות שבהן.

מחקרים שונים הוכיחו כי לצד החומרים הפעילים המוכרים בצמח הקנאביס (בעיקר THC ו-CBD) הרי ששילובם בצוותא עם תרכובות טרפנים ופלבינואידים, מספקים ערך טיפולי משמעותי יותר, בדגש על חיזוק, איזון וריפוי המערכת העצבנית בגופנו (המערכת האנדוקנבינואידית). כלומר, במילים אחרות האינטראקציה בין המרכיבים הטבעיים של צמח הקנאביס, גורמת לתהליך מרתק שבו 'השלם גדול מסך חלקיו', קרי להשפעה חזקה המובילה לתוצאות טיפוליות איכותיות יותר בהשוואה לקנבינואידים בודדים.

ראוי לציין כי תורת 'אפקט הפמליה' כפי שהיא מוכרת כיום בעולם הקנאביס הינה פרי המוח הישראלי כחול-לבן. תורה זו החלה למעשה להתפתח בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת, בהשראתם של צמד המדענים הישראלי, רפאל משולם ושמעון בן-שבת. השניים טבעו את המונח, לאחר שבאחד מדוחות המחקר הראשונים שלהם הגיעו למספר תובנות רפואיות מרחיקות לכת, שכללו זיהוי מספר מנגנוני אינטראקציה בצמח הקנאביס.

במסגרת גילויי המחקר תיארו השניים כי מערכת היחסים הסינרגית בין החומרים הפעילים בצמח גורמת, בין היתר, לשיפור הזמינות הביולוגית (ספיגה) של מרכיבי הקנאביס, השפעה על מערכות שונות בגוף האדם, השתלטות על מנגנוני הגנה של חיידקים ואף לצמצום לתופעות לוואי לא רצויות.

אחת האינטראקציות הבולטות בהקשר לאפקט הפמליה מקורה ביחסים שבין הקנבינואידים המוכרים: THC, הקנבינואיד המשכר העיקרי בצמח, ו-CBD (קנבידואיל), שאינו בעל השפעה פסיכואקטיבית כלל. השילוב בין השניים יוצר איזון מבורך, אשר כתוצאה ממנו חשים חלק ניכר מצרכני הקנאביס הרפואי, תחושת נינוחות והקלה. דוגמא אחרת שיכולה להסביר את אפקט הפמליה, טמונה בריכוזי הקנבינואידים המשתנים המובילים לפעילות רפואית שונה.

כך למשל, בעוד הפלבנואידים והטרפנים שבצמח הם בעלי פוטנציאל להפחתת רעילות ותופעות לוואי שמתקבלות כתוצאה מה-THC, הרי שה-CBD דווקא מסוגל בתכונותיו להפחית תופעות אלו, כמו חרדה או שינוי בתפיסת המציאות שה-THC עלול לגרום. במובן מסוים מדובר במערכת של איזונים ובלמים שיוצר 'אפקט הפמליה', אשר באורח פלא הינה בעלת השפעות רפואיות חשובות לגוף האדם.

יתר על כן, באפקט הפמליה מתקיים מימוש מלא של פוטנציאל רפואי הקיים בצמח. מימוש זה מתאפשר תודות לשני הקנבינואידים העיקריים בצמח THC ו- CBD שכבר הוכחו כבעלי לסגולות רפואיות ובעלי יכולת לטפל במחלות קשות במיוחד. עם זאת, ריכוז גבוה רק של אחד מהקנבינואידים הללו לבדו, אינו מספיק לשם יצירת האפקט הרפואי, בהשוואה לשילוב הצמחים יחד במסגרת תהליך הטיפול הרפואי.

כך ניתן להקביל את אפקט הפמליה לסיטואציה חברתית, שכן אדם בנוכחות רבים מתנהג באופן שונה מאשר הוא מתנהג כאשר הוא נמצא לבדו. על כן, אנלוגיה זו הינה תמונת מראה לתרכובות של צמח הקנאביס, אשר לכל אחת מהם יתרונות והשפעות הייחודיים לה.

לסיכום, 'אפקט הפמליה' הינו עדיין בגדר תיאוריה, שכן דרוש מחקר נוסף ומעמיק אודות ההרכב הכימי של צמח הקנאביס והשפעותיו על גוף האדם. יחד עם זאת, בהחלט ניכר כי השילוב המרתק בין מרכיביו השונים של הצמח, מלמד על שלל יתרונות בריאותיים ובעלי ערך מוסף, אשר מצליחים לרתק את הקהילה הרפואית ברחבי העולם.