היסטוריית הקנאביס: מסע בזמן על טהרת צמח הקנאביס

פורסם לפני 3 שנים

מי היו הראשונים לעשן קנאביס בעולם? כיצד נראתה ההתייחסות אליו לאורך השנים?
ומהי הגישה בישראל כלפי צרכני קנאביס רפואי. מסע בזמן על טהרת צמח


השימוש בצמח הקנאביס מלווה את העולם אלפי שנים. התיעודים המוקדמים ביותר של הקנאביס מופיעים במדינות המזרח, שם השתמשו בסיבים של צמח ההמפ  (קנבוס) לייצור מוצרים שונים כגון חבלים, דפים וטקסטיל וכן כסם למטרות פנאי ורפואה. אחד מהתיעודים הראשונים לשימוש רפואי בצמח מקורו בסין הקדומה, כ-3,000 שנים לפני הספירה, שם הקיסר האגדי שן-נונג העניק לחומרים שונים מגוון שמות וכינויים ותיעד את השפעתם הרפואית.

גם הקנאביס נכלל ברשימה וזכה לכינוי "מא" ותועד כבעל יכולות ריפוי למחלות וכאבים שונים. בשנים שלאחר מכן, הופיעו עדויות שונות לשימוש בקנאביס באסיה ואפריקה, לשם הגיע כנראה על ידי סוחרים שהגיעו מהודו ושימש למטרות פנאי ומרפא.

תיעוד ממשי ראשון לשימוש בצמח באירופה קיים למעשה כבר מהמאה ה-13.

תחילה שימש הקנאביס כחומר גלם לייצור בסיבים ולאחר מכן החל השימוש בו גם כסם מרפא וחומר משכר, אשר נעשה לרוב בתצורת עישון על ידי היוונים והרומאים. במאה ה-15, האימפריאליסטים הספרדים הביאו את הקנאביס אל "העולם החדש" (אמריקה), בשעה שהחלו לשתול זרעי קנאביס בדרום היבשת (צ'ילה) במטרה לייצר סיבים לשימוש תעשייתי ובמאה ה-16 הגיע הקנאביס לברזיל, שם השתמשו בו בעיקר בטקסים דתיים ורפואיים.

במאה ה-18 החל השימוש בקנאביס באמריקה ואירופה לצרכים רפואיים, אך על אף הסגולות הבריאותיות של הצמח, החל הקנאביס לצבור תדמית שלילית, בעיקר בעקבות סיפורים של קבוצות בארה"ב שהתנגדו להגירה ותיארו את השפעת הצמח ככזו המובילה לפסיכוזה ומעשי אלימות. תעמולה גזענית זו הובילה לחשש גדול מצמח הקנאביס ולמאבק עיקש נגדו מצד הממסד שהגיע לשיא בתחילת המאה ה-20, אז פרסם הממשל האמריקאי מחקר המצביע על "הקשר הישיר" שבין ביצוע פשעים על ידי אוכלוסיות ממעמד נמוך לבין שימוש בקנאביס, דבר שיצר בהלה והכין את הקרקע להוצאת הקנאביס מהחוק.

בשנת 1937 חוקק "חוק מיסוי מריחואנה" בארה"ב אשר הטיל מיסוי יקר על צריכת קנאביס הן למטרות פנאי והן לצרכים רפואיים, כאשר הענישה על אי ציות לחוק מובילה לעונש מאסר, דבר שהוביל הלכה למעשה להפיכת הקנאביס ללא חוקי לצריכה במדינה. עמדה זו אומצה ברוב המדינות המערביות אשר הוציאו את הקנאביס מחוץ לחוק. כ-30 שנה לאחר מכן, בוטל החוק בארה"ב ובמקומו חוקק חוק פדרלי האוסר על שימוש בקנאביס.

נוסף על כך, בשנת 1961 פורסמה "האמנה היחידה לסמים נרקוטיים" -עליה חתומות רוב המדינות המערביות- שם סווג הקנאביס כסם מסוכן מדרגה 1 (schedule 1) –יחד עם סמים כגון הרואין, אשר אינם בעלי תועלת רפואית כלשהי, דבר שעצר את המחקר והשימוש הרפואי בקנאביס למשך שנים רבות. 

המהפך החל בשנות ה-90, אז, עשרות שנים לאחר הוצאת הקנאביס מהחוק, התחילו להשתמש בקנאביס למטרות רפואיות. בארה"ב הייתה זו מדינת קליפורניה שהחליטה לאפשר לאזרחיה לצרוך קנאביס כטיפול רפואי, אליה הצטרפו מדינות הן בארה"ב והן ברחבי העולם. בנוסף להכרה בהשפעותיו הרפואיות, הקנאביס הוא הסם הלא חוקי הנצרך בעולם, דבר שהוביל מדינות שונות לתהליכי לגליזציה והסדרה של שווקים למכירתו באופן מפוקח.

קנאביס רפואי בישראל

כחלק ממגמת התפתחות הקנאביס הרפואי בעולם המערבי ובמחוזות נוספים ברחבי הגלובוס, החל התחום להכות גלים גם ישראל במהלך שני העשורים האחרונים. התפיסה של הגורמים הרגולטוריים, חרף תקנות וחוקים המגדירים את הצמח כמסוכן עד היום, נועדה להיטיב עם חולים המתמודדים עם מחלות כרוניות קשות מתוך רצון לסייע בשיפור איכות חייהם. כחלק משינוי תפיסתי זה, קיימת סמכות הנתונה בידיו של מנכ"ל משרד הבריאות, להורות במסגרת "חוק מנהלים" על אלו הרשאים לספק
אישור לטיפול בקנאביס לצרכים רפואיים

בין השנים 2009-2006 חולקו על ידי ראש ענף הקנאביס הרפואי דאז, ד"ר יהודה ברוך, רישיונות גידול מסחריים לחברת הקנאביס הרפואי הראשונה בישראל, חברת "תיקון עולם" שהייתה לחלוצה בתחום, יחד עם חברות נוספות חילקו קנאביס ללא תמורה ל-1000 מטופלים בעלי רישיונות לשימוש בקנאביס רפואי ברחבי הארץ.

לאור הכמות ההולכת וגדלה בהתמדה של צרכני קנאביס רפואיים הזוכים לאספקת הצמח ברישיון מוסדר ממשרד הבריאות, התרחש ניסיון להסדרת התחום על ידי חקיקה. ב-2011 קיבלה הממשלה את "החלטה 3609" לפיה משרד הבריאות ישמש כמעין "סוכנות ממשלתית" שתהיה אמונה על ניהול תחום הקנאביס הרפואי בישראל. על מנת לממש את עיקרי ההחלטה, הוקמה "יחידת הקנאביס הרפואי" במשרד הבריאות (יק"ר) הכוללת בתוכה גם ועדת היגוי בין-משרדית בהשתתפות נציגי ממשלה, רשויות ממשלתיות וגופים נוספים.

כעבור שנתיים (2013) ובמסגרת החלטת ממשלה נוספת (1050) הוגדרו עקרונות להסדרת פעילות הקנאביס הרפואי בישראל, לפיהם כל מטופל העומד בתנאי נוהל 106, זכאי לשימוש ברישיון לקנאביס לצרכים רפואיים ויכול לפנות ליק"ר באמצעות הגשת בקשה חתומה על ידי רופא ולאחר קבלת האישור, לגשת לאחת מהחברות המורשות לספק קנאביס רפואי מורשה.

מודל זה הוחלף בניסוח מתוקן של המשרד הבריאות ב-2016 הכולל את הרפורמה בהליך השגת הרישיון והפיכת הקנאביס לנגיש יותר עבור מטופלים. 

להרחבה בנושא החקיקה הנרחבת לאורך השנים בנושא הקנאביס בישראל תוכלו לעיין באמצעות לחיצה כאן.