סאטיבה - Reefer | ריפר קנאביס רפואי אונליין

הגנטיקה של הקנאביס והמידע התורשתי: המהפכה קרובה

Helen Mizrachi — Tue, 19 Oct 2021 15:08:13 +0000

המידע התורשתי של הקנאביס מכיל בתוכו אינספור מרכיבים ותהליכים מרתקים המהווים בסיס ליצירת התרכובות הפעילות בצמח

צמח הקנאביס מצליח לרתק מזה עשרות שנים את הקהילה המדעית ברחבי העולם. סגולותיו הרפואיות של הצמח, כמו גם המרכיבים הטבעיים והכימיים הגלומים בו מהווים קרקע פורייה לאינספור מחקרים ותובנות אשר יש בידם בכדי להשפיע על מיליוני בני אדם ברחבי הגלובוס.

ניתן להגיד כי גם כיום, על אף הטכנולוגיות החדישות והתיאוריות המתקדמות בתחומי הכימיה ומדעי החיים, הרי שעדיין רב הנסתר על הגלוי בכל הקשור לצמח הקנאביס. אנו יודעים למשל כי הוא מכיל מאות ואף אלפי קנבינואידים בעלי השפעות שונות על גוף האדם, אולם הדרך לפענוח והבנתם לעומק דורשת עוד תהליך ארוך של מחקר שסביר להניח שיימשך עוד שנים ארוכות.

אז מניין נתחיל? הקנאביס הוא צמח עתיק יומין אשר מקורו באזורים גיאוגרפיים שונים. הוא מכיל כאמור עשרות זנים אשר כל אחד מהם התפתח בהתאם למאפייני האזור, כמו ארצות ערב, דרום אמריקה, מזרח אסיה ועוד. שתי התרכובות העיקריות הפעילות בצמח הן כידוע הטטרהידרוקנביודיל (THC) והקנבידיול (CBD) שהתגלו על ידי צמד חוקרים ישראלים בשנות ה-60 של המאה הקודמת, והיוו את ראשיתו של מסע מופלא להיכרות מעמיקה עם צמח מיוחד במינו.

מבחינה גנטית צמח הקנאביס טומן בחובו מידע תורשתי מדהים, לרבות אלפי זני קנאביס. כולם בעלי תכונות גידול שונות, כמו גם טעמים, ניחוחות והשפעות משתנות. יחד עם זאת, הקו המשותף לכוךם מקורו בעצם השתייכותם לאחת מתוך שלוש משפחות זני הקנאביס אינדיקה (indica), סאטיבה (staive) ורודראליס (Ruderalis).

במקביל, כל תא משתמש בחלבונים כאמצעי להאיץ תהליכים ביוכימיים, כמו פירוק סוכר בגוף האדם או שימוש בקרני אור השמש כחלק מתהליך ההישרדות של הצמחים. חלבונים אלו הם בעצם האנזימים המורכבים משרשראות תת-יחידות בשם חומצות אמינו. אחד החלבונים המשמעותיים בקנאביס הוא הריבוזום והוא מצטרף לתרכובות כימיות אחרות המשפיעות על הרכב תאי הצמח.

בד בבד לגנטיקה המסורתית שהינה פועל יוצא של הטבע, הרי שיש להתייחס כיום לתהליכים מלאכותיים המשפיעים על המבנה הגנטי של הצמח. אחד מהם מקורו באפיגנטיקה של הקנאביס הנובעת ממעבר גם לגידולי פנים, תוך שימוש באדמה מתועשת, מערכות הידרופוניות ואור לא טבעי. סביבה מבוקרת זו מובילה לשינוי בהרכב הגנטי של הצמח וכפועל יוצא מכך גם להשפעותיו על הצרכנים.

לכך יש להוסיף את תופעת ההכלאה בין זני אינדיקה וסאטיבה, שהולידה מספר בלתי מוגבל של זנים חדשים, השונים במהותם במבנה הגנטי ויוצרים עידן חדש בתחום הקנאביס. ישנן למעשה אינספור של הכלאות אשר מצליחות "לטרוף את הקלפים" ולייצר זנים חדשים בעלי תכונות שונות וייחודיות. עם זאת, ראוי לציין כי מרבית הזנים שמוצגים בשוק כאינדיקה או סאטיבה, הם בכלל היברידיים לאור העובדה שנוצרו מהכלאות על הכלאות.

לסיכום, מבנהו הייחודי של צמח הקנאביס מוביל אפוא חדשות לבקרים לגילויים חדשים מבחינה גנטית ורפואית. רצף השינויים הטכנולוגיים התכופים, בדגש על הביולוגיה הסינתטית, צפויים להביא כבר בעתיד הנראה לעין למהפכה עבור צרכני הקנאביס הרפואי. יש למה לחכות.

הפוסט הגנטיקה של הקנאביס והמידע התורשתי: המהפכה קרובה הופיע לראשונה ב-Reefer | ריפר קנאביס רפואי אונליין.

קנאביס משנה תודעה: איך זה באמת אמור להרגיש ?

Helen Mizrachi — Mon, 06 Sep 2021 09:19:27 +0000

להרגיש ולו לכמה שעות כמרכז העניינים או לחילופין לאכול סרטים ותסביכים. צריכת קנאביס עשויה להשפיע באופן שונה על כל אחד ואחת מאיתנו. האם זה עניין של מינון? לא בטוח

יצא לכם פעם לשאול את עצמכם איך זה שקנאביס לא משפיע עלינו באופן זהה? בעוד עבור חלק מאיתנו מדובר בצמח מופלא אשר עושה נפלאות מכל הבחינות וטומן בחובו תחושת הקלה, רוגע ואופוריה במידת מה, הרי שבעבור אחרים ההפך הוא הנכון. אלו עשויים מנגד לפתח תסביכים או בסלנג המוכר פשוט "לאכול סרטים".

הסיבות לכך הן רבות ומגוונות וסביר להניח שתצטרכו להמשיך ולהעמיק בהן גם מעבר לכתבה שלפניכם. ראשית, יש להבחין בין זני הקנאביס השונים, אינדיקה וסאטיבה. הראשון מבין השניים הינו בעל אפקט משחרר ומרגיע, לרבות היותו נפוץ לטיפול בבעיות שינה והירדמות, וככזה נועד עבור צרכנים המעוניינים להוריד הילוך משגרת היום-יום השוחקת. סאטיבה לעומתו הינו בעל השפעה מעוררת יצירתיות ואנרגטיות, כך שהוא מתאים יותר לשימוש לאורך שעות היום ועבור מי שמעוניין "לרענן את השורות".

אלא שהשפעת הקנאביס אינה מסתמכת רק על הזן עצמו, שכן מדובר בסופו של יום בסם "חברתי" וככזה ישנה השפעה מכריעה לסביבה בה אתם מצויים במהלך תהליך העישון/אידוי/מיצוי השמן.

במידה והנכם נמצאים בסביבה תומכת בה אתם מרגישים נוח יותר, יתכן כי השפעתו על התודעה שלכם תעבור בצורה "חלקה" יותר ותותיר בכם אפקט חיובי. מנגד, צריכת קנאביס בצוותא עם אנשים אחרים שאינם מוכרים או על רקע מצב נפשי מעורער, עשויה להעצים תחושות שליליות ולגרום לאפקט הפוך.

על מנת לחדד תהליך זה ראוי להתייחס אל המושג Set & Setting הלקוח מעולמות הפסיכולוגיה, המגדיר את חווית הצריכה של קנאביס וסמים אחרים, אשר מושפעים מהסביבה הפיזית והחברתית של האדם גם יחד. על פי מושג זה – המארג החברתי משפיע בצורה גורפת על חוויית הצריכה. כך לדוגמה, במידה ונרגיש לחוצים, הרי שהקנאביס עשוי להדגיש תחושות אלו. לחילופין, אם אנו נינוחים ומצויים באזור הנוחות שלנו, סביר להניח שהקנאביס יחזק אצלנו תחושות של שייכות וביטחון.

משתנה נוסף שמתווסף למשוואה קם ונופל על סוגיית המינון. גם כאן רבים מהרופאים או החוקרים את הצמח ברחבי העולם, אינם יודעים להעניק תשובה חדה וברורה, שכן לטענתם לא קיים מינון אחיד שמתאים לכולם, כלומר גם כאן מדובר בעניין סובייקטיבי לחלוטין. אם ניקח למשל צרכני קנאביס רפואי, לחלקם תספיק כמות קטנה יחסית של קנאביס כדי להגיע להשפעה יעילה, בעוד אחרים יזדקקו למינונים גבוהים משמעותית כדי להרגיש אפקט כלשהו.

לזרום עם התחושות

אופן ההשפעה האינדיבידואלי של קנאביס על תצורותיו השונות עשוי להשפיע כאמור על כל אדם בצורה שונה, זאת לאור היותו סם פסיכואקטיבי ומרחיב תודעה המוביל לשינויים במערכת העצבים בגופנו למשך מספר שעות.

עצם היותו כזה מובילה את הצרכנים לחוות קשת של רגשות ותחושות, אשר נוטים להתעצם לאחר השימוש בו. כך יעידו חלק מצרכני הקנאביס כי הוא מסייע להם להרגיש ולו לכמה שעות כמרכז העניינים. אלו עשויים להיפתח, לצחוק ולנצל את הסיטואציה החברתית בה הם מצויים עד תום. לעומתם, אחרים אשר לא בחרו את הזן המתאים עבורם או השתמשו במינון שגוי, עשויים שלא לחוש תחושות אלו ואף לחוות חוויה פחות "נעימה".

כך או כך, מנעד התחושות עקב צריכת קנאביס הינו רחב ויכול לנוע על פני אינספור תחושות המצויות על גבי סקאלת הרגשות, החל "מסטלות" כיפיות המהוות בידור טוב מחד, תחושה עילאית ומצב רוח מרומם, ועד להפך הגמור, כדוגמת מחשבות טורדניות, חוסר ביטחון ואף חרדה במידת מה.

חשוב לזכור, גם אם חלילה חוויית הקנאביס שלכם לא הייתה אידיאלית, או שלחילופין הייתם מעוניינים לחוות הרגשה אחרת כתוצאה משימוש בו, חשוב להבין כי מדובר בתהליך של ניסוי וטעיה. למעשה, רבים מצרכני הקנאביס נאלצו לעבור כברת דרך משמעותית עד שימצאו את הזן והמינון הנכונים עבורם, אשר יענה על הציפיות שלהם ויקנה להם תחושה חיובית.

הפוסט קנאביס משנה תודעה: איך זה באמת אמור להרגיש ? הופיע לראשונה ב-Reefer | ריפר קנאביס רפואי אונליין.

סאטיבה או אינדיקה? שאלה טובה, הבחירה בידכם

Helen Mizrachi — Thu, 01 Jul 2021 12:04:28 +0000

שאלה שהמון צרכי קנאביס שואלים – את עצמם סאטיבה או אינדיקה? האחד מספק תחושת הרפיה ושחרור עמוקים בגוף. השני ממריץ ומרחיב את התודעה, האמנם? יצאנו להשוות בין שני סוגיו העיקריים של צמח הקנאביס

בשוק הקנאביס הרפואי קיימים כיום מאות זנים עתירים בשמות וכינויים. ההבדל המשמעותי ביניהם כפוף להרכב הקנבינואידים (בינהם ה-THC וה-CBD), הטרפנים ושאר החומרים המצויים בכל אחד ואחד מזני הקנאביס השונים. אלא שכל אותם זנים מהווים תת קטגוריות של זני-על של צמח הקנאביס – אינדיקה או סאטיבה.

משפחות זנים אלו מהוות את שתי משפחות הזנים העיקריות של הקנאביס. משתי משפחות זנים אלו התפתחו כל הזנים שאנו מכירים היום, כל אחת בעלת השפעות שונות.

לאור הנסיקה המתמדת בשימוש בקנאביס רפואי בשנים האחרונות החלטנו לתהות על קנקנם של "זני על" אלו תוך ניסיון ליצור אבחנה ברורה בין השניים שתעזור לכם לבחור בין סאטיבה או אינדיקה.

נפתח בוידוי

האבחנה בין הזנים הללו היא היסטורית בלבד. האמת היא שלאורך השנים בוצעו הכלאות רבות לצרכי השבחת תכונות שונות של הצמח, הגדלת שיעור הקנבינואידים ובכללם ה-THC ועוד, כך שכיום, רוב זני הקנאביס בעולם מהווים יצור כלאיים של של אינדיקה וסאטיבה- זני היבריד. זני ההיבריד מהווים שילוב של שני זני העל ובכך נהנים "משני העולמות".

בעקבות השבחות ושילובי זנים, הנתונים עליהן מצהירות חברות הקנאביס ביחס לאחוזי האינדיקה והסאטיבה אינם תמיד משקפים את המציאות, כך שבפועל קשה מאוד עד כמעט בלתי אפשרי לדעת במדויק את האחוזים המדויקים של כל זן וזן בצמח המוצג בפניכם כשמדובר על סאטיבה או אינדיקה. ובכל זאת, קיימים בין שני הזנים הללו הבדלים היסטוריים מהותיים שכל צרכן קנאביס צריך להכיר.

הבדל מהותי בין זני הקנאביס הללו מקורו תחילה במשתנה הגיאוגרפי. במקור, הסאטיבה פרחה והייתה נפוצה במדינות בעלות אקלים חם, לרבות במזרח אסיה, קזחסטן ורוסיה, בעוד האינדיקה גדלה באופן מיטבי באזורים קרירים וגבוהים, כמו למשל ברכס הרי הינדו-קוש המשתרע בין אפגניסטן ועד לאזורים הצפוניים של פקיסטן, וכן בנפאל או בטורקיה.

גם בהיבט הבוטני והחזותי קיימים הבדלים ברורים בין שני סוגי הקנאביס הללו. צמחי האינדיקה הם קטנים באופן יחסי, בעלי מבנה עגלגל וצבע עלים כהה. לעומתם, צמחי הסאטיבה גבוהים, רזים ובעלי עלים דקים המתאפיינים בגוון ירוק ובהיר יותר. יתר על כן, זני אינדיקה דומיננטיים נוטים לגדול לגובה נמוך יחסית והינם רחבים יותר מזני הסאטיבה.

אז מה ההבדל בין אינדיקה לסאטיבה?
גם כאן חלוקים החוקרים בדעותיהם, שכן כיום אין הבדל גנטי מובהק המבחין בין זני סאטיבה או אינדיקה ואין פערים מובקים בתכולת הקנבינואידים המצויים בזנים הללו. הטענה הרווחת כיום היא שעיקר ההבדלים נובעים מהטרפנים הנמצאים בזן, וכי בזני סאטיבה ניתן למצוא טרפנים ממריצים יותר מבזני האינדיקה, בהם ניתן למצוא טרפנים מרגיעים יותר. יחד עם זאת, ועד שנתחיל להשתמש בשמות טרפנים על מנת לתאר השפעה של זן מסויים, המושגים אינדיקה וסאטיבה התקבעו כבעלי יכולת לשמש אותנו על מנת להבחין בהשפעות של כל זן וזן.
מוצר המסווג כבעל אופי אינדיקה מזוהה כבעל השפעות מרגיעות המיועדות להפחתת חרדה, מספק תחושת הרפיה ושחרור לחצים בגוף, מסייע בהתמודדות עם כאב וניחן בהשפעה פיזית מוגברת. משכך, הוא מומלץ יותר לשימוש לילה, שכן הוא גם עוזר לשינה רציפה ועמוקה יותר.

מאידך, מוצר המזוהה כסאטיבה מאופיין בהשפעה מנטלית מוגברת, ממריץ ומרחיב את התודעה, מעורר תיאבון ויצירתיות ומתאים יותר לשימוש במהלך שעות היום.

רודראליס

ישנו זן-על נוסף שחשוב להכיר המכונה רודראליס (Ruderalis) שמקורו בזנים פראיים של קנאביס בר בארה"ב וברוסיה. זהו צמח קצר יותר ועשיר בענפים וגבעולים, שבשיאו יכול להגיע עד לגובה של מטר אחד, בעוד פרחיו קטנים יותר.

הגנטיקה של זן זה מבוססת על מחזור חיים אלטרנטיבי ו"אוטומטי" שמוביל את הצמח מנביטה לפריחה תוך פרק זמן קבוע ללא תלות במזג האוויר או בתנאי האקלים. בניגוד לסאטיבה או אינדיקה, זנים אלו הם בעלי ריכוז נמוך יחסית של חומרים פעילים ונטולי כל השפעה פסיכואקטיבית כמעט לגמרי. משכך, הם כמעט ולא נפוצים היום ואינם נמצאים בשימוש רפואי.

הפוסט סאטיבה או אינדיקה? שאלה טובה, הבחירה בידכם הופיע לראשונה ב-Reefer | ריפר קנאביס רפואי אונליין.

קנבינואידם: על החומרים הפעילים בצמח הקנאביס

Helen Mizrachi — Thu, 01 Jul 2021 10:04:41 +0000

היכרות עם החומרים הפעילים בצמח הקנאביס מספקת תמונת מצב מרתקת על תהליכים מורכבים המתרחשים בגופנו. וגם, מהו ההבדל בין קנבינואידים שמקורם בצמח לקנבינואידים סינתטיים?

קנבינואידים?! נכון, מדובר במילה ארוכה שמצריכה לשבור את השיניים על מנת להגות אותה ואף גורמת לחשש בקרב צרכני קנאביס חדשים שאינם מעורים בצמח על בוריו, אולם אם להיות קצת יותר רציניים – מדובר ברכיבים המשמעותיים ביותר בצמח הקנאביס ואלו שאחראים על קשת התחושות והחוויות שכל אחד מאיתנו חש על בשרו.

שני הקנבינואידים המוכרים ביותר בצמח הקנאביס הם THC ו-CBD. אלו גם שני החומרים הפעילים בו שזכו למחקר הנרחב ביותר במדע, אולם פרט אליהם קיימים עוד למעלה מ-100 קנבינואידים נוספים המהווים חלק אינטגרלי מהצמח והינם ובעלי השפעה על המערכת האנדו-קנבינואידית בגוף.

כדאי לדעת גם כי כל קנבינואיד מתפרק ומשתחרר בטמפרטורה שונה בזמן חימום, אולם סוד הקסם שלהם טמון בסינרגיה המרתקת המצויה בינם לבין הטרפנים וחומרים נוספים המצויים בקנאביס, שכן אלו אחראים לריחות ולטעמים אותם אנו חשים בעת השימוש בצמח. אגב, ההערכות גורסות כי קיימים עוד סוגי קנבינואידים רבים בקנאביס שטרם זוהו, כך שסביר להניח כי מחקרים עתידיים צפויים לשפוך אור מחדש אודות רכיבים אלו, לרבות השפעתם על ציבור צרכני הקנאביס.

קנבינואידים בקנאביס

הם מרוכזים בעיקר בטריכומות (בלוטות השרף). אלו מתפרסים על גבי הצמח ומתקבצים בעיקר בפרחים בצורה חומצתית (Acid). צורתם המקורית כפי שהם נראים בפרחי הקנאביס הטריים מכונה "פיטו-קנבינואידים", כאשר לאחר שעברו כאמור תהליכי חימום (עישון, בישול, אידוי) המכונים "דה קרבוקסילציה", הם מתפרקים לתצורה ייחודית בעלת השפעות מגוונות על גוף האדם.

המשותף לכלל הקנבינואידים אשר התגלו עד היום מקורם בקנאביגרול (CBG). זהו "קנבינואיד אב" אשר ממנו מתפתחים הקנבינואידים בתהליך טבעי של התיישנות או חימום. חשוב להכיר גם את המונח "אפקט הפמליה" (Entourage Effect) במסגרתו פועלים הקנבינואידים על מנת להשלים זה את זה יחד עם החומרים הנוספים הקיימים בקנאביס כגון טרפנים ופלבונואידים, היוצרים יחדיו שרשרת של תגובות ביו-כימיות ייחודיות, בשילוב המערכת האנדו-קנבינואידית וקולטניה השונים הפזורים בגופנו.

בשעה שכלל הקנבינואידים חוברים להם יחדיו, הם יוצרים אפקט פמליה בעל ערך מוסף מבחינה רפואית. אפקט זה יוצר מעין "מניפה" טיפולית בעלת סגולות רפואיות ייחודיות, שאינן מושגות בעת צריכה של כל אחת מהקנבינואידים בפני עצמם.

יתרה מזאת, בגוף של כל אחד ואחת מאיתנו פעילים קולטנים (רצפטורים) שתפקידם לקלוט את החומרים המצויים בקנאביס, קרי הקנבינואידים, ולהגיב אליהם. קולטנים עצביים אלו (1CB, 2CB) מהווים חלק מהמערכת האנדוקנבינואידית והם מצויים בעיקר במערכת החיסון ובמוח, משפיעים על תאים ואיברים הקשורים במערכת החיסון והדם והוכחו כבעלי יכולת מופלאה להתמודדות עם מחלות וכאבים שונים. כמו כן, ישנם מספר רצפטורים נוספים אשר קליטת הקנאבינואידים על ידם עדיין נחקרת.

ובכל זאת, לא הכול ורוד. בשנים האחרונות נמכרים גם קנבינואידים מסוג אחר. אלו קנבינואידים סינתטיים אשר הונדסו במעבדה ולא נוצרו כדרך הטבע, כדוגמת "נייס גאי" או סמי פיצוציות אחרים. חשוב להבהיר כי מדובר בקנבינואידים שונים לחלוטין בעלי השפעה שונה לחלוטין המסכנים את המשתמשים הצורכים אותם, שכן בפועל אין לקנבינואידים אלו שום קשר לקנאביס או לחומרים הפעילים בו.

בעוד ש-THC, הקנבינואיד הפעיל ביותר בקנאביס, מפעיל את המערכת האנדו-קנבינואידית בצורה מבוקרת ושקולה,

הרי שהקנבינואידים הסינתטיים מפעילים את המערכת באופן מוגזם ומופרז, מה שעלול להוביל חלילה לפגיעה חמורה באיזונים והבלמים שבגופנו ועד למצב בו נזדקק לטיפול רפואי. בנוסף, בשל העובדה שהקנאביס הסינתטי מיוצר במעבדות, קשה עד בלתי אפשרי להעריך את השפעותיו והסכנות הכרוכות בשימוש בו.

הפוסט קנבינואידם: על החומרים הפעילים בצמח הקנאביס הופיע לראשונה ב-Reefer | ריפר קנאביס רפואי אונליין.